לאלי סמירה בן ה – 15, בחור יפה-תואר המוערץ על ידי הבנות ותלמיד וספורטאי מצטיין, היו תוכניות רבות לעתיד. הוא חלם להתגייס לצה"ל ולשרת כטייס בחיל האוויר.

בוקר אחד קבע אלי עם חבריו לבקר בשוק הכרמל בתל אביב ועלה על אוטובוס מספר 5. לשוק הוא לא הגיע... הבזק חזק של אור סנוור את עיניו ומיד לאחריו – חושך מוחלט. בעיתון דווח כי מחבל פלסטיני התפוצץ באוטובוס בתל אביב ורצח שבעה אנשים. שמו של אלי סמירה הופיע ברשימת הפצועים. אלי סבל מפגיעות ראש וצוואר קשות ושקע מיד בתרדמת. גופו חובר למכונות הנשמה והזנה על מנת להשאירו בחיים. הרופאים בבית חולים איכילוב נבאו שיישאר צמח. ואכן, במשך שנתיים אלי שכב כצמח בבית החולים ולצדו הוריו ובני משפחתו מחבקים, מעודדים, מעניקים לו הרבה אהבה ומייחלים לנס. ואכן, תפילתם התגשמה.

כעבור שנתיים, אלי פקח באיטיות את עיניו וניסה להניע את ידיו ורגליו - אך ללא הועיל. הרוק שהצטבר בגרונו כמעט וחנק אותו. הרופאים והאחיות התאספו בהתרגשות סביב מיטתו לא מאמינים לנס שהתרחש. אלי חש בכאב חד מפלח את ראשו ולא הבין מה קרה לו ומה פשר המהומה שמסביבו. תהליך השיקום היה רצוף בכאב פיזי ונפשי רב. הוא נותק בהדרגה מהצינורות ומהמכונות, כל צעד קדימה היה כרוך במאמץ והתגברות על התשישות הרבה שתקפה אותו.

לאחר שבועות רצופים בתרגול פיזי הצליח אלי לשבת בכוחות עצמו על המיטה. כעבור חודשים של עבודת שיקום קשה התחיל להביע את עצמו מילולית ולדבר, אך עדיין לא הצליח להביע בבהירות את מחשבותיו. הוריו, רינה ואביגדור, ניסו להרגיע אותו. אלי נזקק לעזרה של אחרים בכל פעולה שעשה ובעידוד הוריו המשיך להתמיד בטיפולים. ההתקדמות במצבו הייתה מאוד איטית אך בהדרגה הצליח אלי להחזיר לעצמו חלק מהמיומנויות שאבדו לו. חבריו מבית הספר החלו לבקרו ולעודדו אותו אך בתוך תוכו חש אלי עצבות עמוקה על אובדן החיים שחלם שיהיו לו ושברגע אחד – התמוססו.

פגשתי את אלי לראשונה כשהוריו הביאו אותו למרכז הספורט לנכים של איל"ן ברמת גן לקבלת שיעורים במסגרת תוכנית הספורט השיקומית. מאמניו הבחינו בשיפור הדרגתי במצבו. אך האם אלי באמת ובתמים מעוניין היה להשתלב בפעילויות ספורט או האם זו יוזמה של הוריו? כששוחחתי עם הוריו של אלי הבנתי כי הם אלה שיזמו את מעורבותו של אלי במרכז הספורט מתוך תקווה שנחישותם לעודד את שיקומו תמריץ אותו להתאמץ ולהתגבר על המכשולים הפיזיים והנפשיים העומדים מולו. הוריו של אלי מאמינים כי לצד הטיפולים הרפואיים שאלי עובר ב"רעות" - בית החולים הנוירולוגי בשילוב עם פעילויות ספורט במרכז הספורט יחזקו את רוחו ויחדירו בו שמחת חיים. אלי הניד את ראשו בהסכמה.